top of page
שלום לכן
בעשר שנות היותי מטפלת
טיפלתי באלפי נשים.
הקשבתי לאין ספור סיפורים.
סיפורי חיים מאתגרים, לפעמים מלאי שמחה, אך מהם גם כואבים במידה רבה. בעת מחלה, בדרך להחלמה... עם לב רעב לאהבה, עיניים עצובות או שמחות - אבל הן לא הפסיקו לחלום.
אני רוצה לפגוש בקליניקה את אחיותיי לדרך.
אוהבת לגעת, נוגעת בקשב ועדינות. אני לא מטפלת חזק ולא כואב. לא אפרק את כף הרגל וארכיב אותה חזרה.
אבל יהיה לי אכפת.
בנוסף להיותי מטפלת, אני אומנית וגם לצד הזה יש מקום בטיפול.
ללב יש מלא צבעים, הללויה.
bottom of page