על המפגש הטיפולי

כשהיינו ילדים .שיחקנו שעות, גוונים של אור וצל העירו בנו מעשיה מרתקת שהייתה רק שלנו..

הנדנדה היתה מרגשת וקצת מפחידה כי לא היינו על קרקע מוצקה, אך גם יכולנו לדמיין שאנחנו מתעופפים במרחב,.

אם פחדנו ממשהו או כאב לנו היינו פורצים בבכי, כועסים באגרופים קפוצים, או רצים לדמות מגוננת שבה מצאנו מחסה. יש והחלומות בהקיץ החזירו אותנו לעצמנו. בראנו מציאות מופלאה בדימיוננו.

ככה היינו רגועים. אחרי שנרגענו המשכנו למשחק חדש, ובכלל היינו יוצאים לחיים מעודדים יותר.

רצינו לגדול, רק במאוחר גילינו שעוד נתגעגע...

והנה אנחנו נפגשים. מדהים כל מה שאתם מספיקים לעשות, לברוא, ליצור. האומץ לעשות בעולם.

ויחד עם זאת, אתם ודאי חווים עומס,

זה דורש אומץ להגיע, ואני מעריכה את זה!

עמוק בפנים הילד/ה מבקשים להמשיך לשחק... לצחוק ולבכות.

זה פחות מתאפשר בתור מבוגרים. לעצור רגע ולהיות בשקט,

בואו להניח לשעה את המחוייבות ולטפל בעצמכם.

המפגש הטיפולי מאפשר לכם את כל זה.

שקט, מגע עדין, אוירה רגועה,

שאפשר בה להרפות, לחוש את עצמכם בגוף, שכל כך משתדל בעבורכם, לנוח ולחלום. לאפשר לו להתאזן ולהרפא.

אני מטפלת ברפלקסולוגיה כדי לגעת בנועם, והילינג כדי לאזן ולהתבונן על החיים ממבט על,

מאפשר לכם ליצור תהליכיות תוך לקיחת אחריות על החיים שלכם..